• טל. 03-751-7806
  • rom-lemida@rom-dev.wpmasters.co
תפריט

למה צריך אבחון פסיכודידקטי?

מאת: ד"ר ישראל וינקלר

לאחרונה פנתה אלי לאבחון נערה בכיתה י"א הלומדת בבית ספר מוכר ותחרותי במרכז הארץ.
היא פנתה ביזמתה ובהתנגדות אימה שטענה שאין לביתה שום בעיה ומדובר רק בפינוק או בעצלנות. שאלתי את האם אם היא חושבת שביתה היא עצלנית או מפונקת? אם היא חושבת שביתה לא מתאמצת מספיק בהכנת שיעורים או בהכנה למבחנים? האם הודתה שביתה אכן חרוצה, פעילה חברתית, משקיענית אבל לדעתה מדובר כנראה בלחץ נפשי ולא יותר. שאלתי אם ביתה לחוצה נפשית מחוץ לכותלי בית הספר והתברר שלא. הלחץ הנפשי מתבטא בעיקר לקראת בחינות ובמהלכן. הסברתי שלחץ נפשי בבחינות (חרדת בחינות) מסתיר לרוב את קיומן של לקויות למידה. ואכן תוצאות האבחון הצביעו על נערה כשרונית ומדהימה ביכולותיה האינטלקטואליות אשר סובלת מהפרעות קשב משמעותיות וליקוי באיכות הכתיבה (דיסגרפיה) אשר מונעים ממנה להתמודד עם מטלות בית ספריות קלות יחסית. בגלל יכולותיה הגבוהות הלקויות לא מנעו ממנה לעבור מכיתה לכיתה אך המחיר הנפשי היה גבוה מאד. הליקויים הם אלה שגרמו למתח הרב והמיותר.

המודעות לקיומן של לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז עלתה עם השנים באופן חד. התוצאה המיידית היא עלייה דרמטית בשכיחות של מסיימי כיתה י"ב עם זכאות לתעודת בגרות. ללא ההתאמות, הניתנות בעקבות האבחונים, היינו עדיין עם שיעור זכאות לתעודת בגרות של 30%, כמו שהיה לפני כ20 שנה, כשהמודעות לתופעות הללו רק החלה. היום שיעור הזכאות לתעודת בגרות הוא מעל 50% ובאותם אזורים, בהם שכיחות האבחונים גבוהה יותר, שיעור הזכאות לתעודת בגרות גבוה אף יותר. ישנם עדיין רבים שלא מבינים את חשיבות האבחונים וחשיבות ההתאמות הניתנות לתלמידים. ישנם עדיין רבים שחושבים שמדובר בפינוק, בטרנד או ביצר תחרותיות מוגזם.

לקות למידה איננה המצאה. הפרעת קשב וריכוז איננה גחמה. מדובר בבעיות אמיתיות המוכרות על ידי עולם הרפואה והפסיכולוגיה, הנחקרות במעבדות ומוגדרות בפרי הפסיכולוגיה והרפואה. כשם שדיכאון וחרדה הן בעיות אמיתיות כך גם דיסלקציה (לקות בקריאה) וADHD (הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות).

בעבר תלמידים עם הפרעות אלו היו נפלטים מבתי הספר, מחפשים את דרכם בבתי ספר מקצועיים או אקסטרניים ופעמים רבות נשארים אבודים גם תעסוקתית וגם רגשית. היום כשיש חוק חינוך חובה והקשר בין תעסוקה והשכלה הוא כה הדוק, אין לנו ברירה אלא להתמודד ישירות עם הליקויים.
מטרת האבחון איננה רק קבלת התאמות כמו תוספת זמן. זה החלק הטכני והפחות חשוב. מתן תוספת זמן הוא התרופה המיידית והמרגיעה לכל קושי. זו המקבילה של 'ימי מחלה' לאנשים שפונים בתלונות פיזיות לא ברורות לרופא. קודם כל תנוח, אומר הרופא, ניראה אם זה עובר.

אבל המטרות העיקריות של האבחון הן הרבה מעבר לזה. האבחון יכול להראות את הרמה האינטלקטואלית האמיתית של התלמיד ללא קשר לציוני בית הספר. ציוני בית ספר לא קשורים כלל לרמה שכלית. יש רבים שנפלטו מבית ספר והתברר שהם מוכשרים וחכמים במיוחד. אלו בדרך כלל אלו הסובלים מליקויי למידה או הפרעות קשב וריכוז. תלמידי בית ספר בטוחים שהציונים הנמוכים שהם מקבלים משקפים את רמתם השכלית וכי הם טיפשים או עצלנים או שניהם. הבעיה היא שגם ההורים מתחילים לחשוד בכך. הבעיה החמורה עוד יותר היא שהמורים מאמינים בזה.

האבחון גם יכול להראות את שיטות ההתמודדות הלא יעילות של התלמיד עם לקויות הלמידה. שיטה אחת היא התנגדות, סירוב לעשות שיעורי בית או להתכונן למבחנים, בעיות משמעת ומתח רב בבית ובבית הספר. שיטה שניה היא להיכנס למתח ולחץ, להשקיע את הנשמה ולהגיב בחרדה, דכאון והתפרצויות זעם מול כישלונות. שתי השיטות לא יעילות וכרוכות במחיר נפשי גבוה מאד.
בדיוק כשם שיש בעיה פיזית אנחנו פונים לרופא כך מול בעיה לימודית יש לפנות לפסיכולוג שיאבחן את הבעיה. מחיר האבחון יכול להיות יחסית גבוה אך התמורה לרוב היא גבוהה מאד. התלמיד זוכה להכרה בקשייו, הסביבה מתחילה להבין אותו, הוא מתחיל להבין בעצמו את קשייו ובעיקר להעריך מחדש את יכולותיו.

אבחון לקויות למידה (פסיכודידקטי) במכון רום

אבחון הפרעות קשב וריכוז

על "היום שאחרי" אבחון תפקודי למידה (אבחון פסיכודידקטי) לילדים

ליקויי למידה וחינוך מה הקשר? יש קשר!

הרשמה לקבלת מאמרים ועדכונים